על אהבה, גפן ומכירת בית
זה היה בית מיוחד. הוא ישב במרכז המושבה בלב חצר גדולה. הם סיפרו לי אז שכאשר האמא נשארה לבד, החליטו לעבור לגור לידה. במעשה אמיץ ובהשקעה כספית גדולה הם יצרו חלוקה שאפשרה את המגורים המשותפים.
שניהם מאד אהבו את הבית הוא – זה היה נוף ילדותו, והיא – עיצבה ותכננה אותו בטוב טעם ובכישרון רב.
כל שיחה על הבית הייתה עם המון תשוקה ותמיד זה הצית אצל שניהם ניצוץ בעיניים.
הרבה קונים באו והלכו, נכנסו ויצאו ושוב חזרו אבל כשהגענו לשיחה על הכסף, הם לא נתנו את המחיר שהגיע לבית כי הם ראו רק את הגלוי ולא את הנסתר מן העין אותו, רק החיבור אל הלב ידע לזהות. תכף תבינו…
לבית הזה היה מחיר ראוי בשל כל המתנות שהוא גילם בתוכו – שחלקן מתגלות אחרי שעוברים לגור בו.
כזה היה הבית הזה. מאד מיוחד. הייתה בו אנרגיה מדהימה, עם אבנים נסתרות ביסודות הבית, עם הרבה מרחב, עם גינת תבלינים ובריכת דגים קטנה ומעליה גשר, משהו מיניאטורי וקסום וגפן אחת מזן מיוחד…
יום אחד הוא הגיע לבד. נכנס לבית, יצא לחצר, עשה סיבוב, טעם מהגפן ולמחרת הם באו יחד. נכנסו ויצאו, עלו וירדו, ושוב נכנסו ושוב יצאו ובכל פעם הוא הלך לגפן. "כזאת גפן הייתה אצל סבא שלי בחצר" הוא מספר. בדיוק הזן הזה. הגפן המשתרגת והטעם החזירו אותו למחוזות ילדותו, ניצוץ האיר את עיניו,
הוא ידע בלב שזה הבית שלו. הבית שלהם.
כאשר נפגשנו חמישתנו כדי לדבר על המחיר וכל מה שמסביב – היה שם חיבור מדהים.
בפגישה הזאת היה הרבה מקום ללב – גם ללב של המוכרים וגם ללב של הקונים.
להם היה חשוב מאד מי ייקנה את הבית שלהם, את הבית שהיה של אמא שלו, מי יכנס לגור בו, מי ייהנה ממה שהם משאירים מאחור, מי ידע להעריך וליהנות מכל המתנות הגלויות והנסתרות. ואלה, הרגישו את האהבה הזו, הם שמחו לשמוע שכל מה שנעשה בבית וסביב לו נעשה עם מחשבה ועם לב ענק.
ארבעתם ידעו שהבית עם הגפן הזו נועדה להם.
והמחיר? נו טוב, זה ברור – הבית קיבל את המחיר הכי ראוי והכי טוב משמעותית(!) מכל הצעה קודמת שהגיעה לפתחם.
שולחת לכם חיבוק גדול.
ותזכרו – למכירת בית באים עם הרבה אהבה וחמלה.